ג'ורג' גרינו

הוא גולש על גלשן ברכיים ועל מזרון ים והוא לא עמד על גלשן מאז 1961, אבל אל תטעו, נזקפים לזכותו פיתוח החרב המודרנית, צילומי הגלישה הראשונים ב"תוך הצינור" והוא נחשב לאחד המניעים המרכזיים של מהפכת השורטבורד. ג’ורג’ גרינו, כמו כמו כל אגדות הגלישה, לא מתעסק בכמה הוא השפיע אלא באיך להנות מהים ולהמשיך לחקור גבולות חדשים. גרינו התחיל לגלוש באמצע שנות ה 50 בחופי סנטה ברברה (במיוחד בחוף "חוות הוליסטר" עם הגלים המושלמים) והראה סימנים של איש מים מוכשר שמתעניין ואוהב לחקור ולהתנסות בעיצובים ורעיונות חדשים.

ה"ולו" של ג’ורג’ גרינו

כבר בתחילת דרכו גרינו לא ממש התחבר לרעיון של לעמוד על גלשן. ב1962 הוא התחיל לעצב גלשנים קצרים ולהתנסות עם גלשני ברכיים כי הרגיש שגלשני הלונגבורד מסורבלים מדי ושהאווירה במים צפופה וקדחנית. ב1965 היתה לגרינו פריצת דרך. הוא עיצב גלשן ברכיים מיוחד בשם ה"ולו" שהתבסס על מה שגרינו תיאר כ"פעילות ניטרלית". ה"ולו" הציג מאפייני גלשן מהפכנים שכללו ריילס מקצף גלשן (אמצע וזנב הגלשן היו עשויים רק פייברגלס), חרב בגובה 11 אינץ’ (בעלת בסיס רחב שנמשכת ומשופעת בקצה) ותבנית מתאר בעלת צורת "כפית" (סמל עיצובי לגלשני גרינו). ה"ולו", ששקל פחות מ3 ק"ג ובקושי צף במים, היה גמיש במיוחד ואפשר גלישה קרובה מאוד לקטע הקריטי בגל, קרוב לליפ ובתוך הצינור. החרב הגדולה אפשרה שליטה מוחלטת ודחף קידמי ביציאה מפניות. ה"ולו" הציג יכולות וביצועים שלא נראו לפני כן והשפיע על גולשים ושייפרים רבים כגון סקיפ פריי, בוב מקטוויש ונאט יאנג (שלקח את אליפות העולם ב1966 על שורטבורד). החדשנות של ה"ולו" זיכתה את גרינו כאחד הגולשים החשובים של מהפכת השורטבורד.

ג’ורג’ גרינו פורץ דרך בצילום גלישה

גלשני "הכפית" אפשרו לגרינו לגלוש עמוק בתוך הצינור והוא הוקסם מצורת הגל המעוקל המכסה את הגולש. באמצע שנות ה-60 הוא החל לצלם תמונות בעזרת מצלמות 35 מ"מ שמוגנות ע"י קופסאות אטומות נגד מים שפיתח בעצמו, ולאחר מכן אף צילם סרטים במצלמות 16 מ"מ המותקנות באף הגלשן. לראשונה, הוא איפשר לגולשים וחובבי הספורט לקבל מבט אל היופי מחווית הגולש של גלישה בתוך צינור. צילומיו היו בבחינת אומנות והיוו פריצת דרך לצלמי גלישה רבים אל יותר מכל חשפו את האהבה הגדולה שלו לגל החלול.

ג’ורג’ גרינו – התרומה לספורט

מאהבתו התמידית לספורט, גרינו ממשיך לייצר השראה בקרב גולשים כמו ג’ימי גמבואה, ג’ואל טודר וטיילר וורן. ללא ספק, שנות ה- 60 הביאה את מהפכת השורטבורד וגרינו נהפך לאחד מגיבוריה. במשך ארבעת העשורים הבאים, הוא גר לסירוגין במונטסיטו קליפורניה ומפרץ ביירון באוסטרליה, שם הוא מקפיד להיות דווקא בחורף על מנת לתפוס את ה Swells החורפיים ולהמנע מצפיפות הגולשים בזמן הקיץ. גרינו ממשיך לייצר גלשנים, להתנסות עם גלשנים שונים (כולל גלישה על מזרוני ים), מפתח מהפכני בעיצוב חרבות לגלשן, להשתתף בצילום סרטי גלישה ולעסוק בפעילות למען איכות הסביבה והים.

למבחר חרבות הגלישה של ג'ורג  גרינו לחץ כאן>